איך מזהים סוס חולה ?
סימני המחלה כוללים חום גבוה, הפרשות מן האף, בצקת והגדלת קשרי הלימפה בבסיס הלסת.
במקביל חלה ירידה בתיאבון ומצב רוח. במקרים קשים של התנפחות קשרי הלימפה עלולים להופיע קשיי נשימה ובליעה. במרבית המקרים של מפגש ראשון עם גורם המחלה נראה את כל סימני המחלה כולל התפתחות אבצסים גדולים וכואבים בקשרי הלימפה. סופם של אלה להיפתח ולהתנקז. המוגלה היוצאת מכילה כמויות עצומות של חיידקים.
יש סוסים שיראו רק חום ונזלת, ללא שינויים משמעותיים בקשרי הלימפה.
כל סוס יכול להדבק במחלה.
סייחים עד גיל 4 חודשים יהיו מוגנים בד"כ ע"י נוגדנים שמקורם בקולוסטרום.
סיבוכים אפשריים של Strangles :
Bastard Strangles – התפשטות הזיהום החיידקי והופעת אבצסים במקומות שונים בגוף.
Purpura haemorrhgica – הופעת מוקדי בצקת עורית על פני הגוף ושטפי דם בריריות 2-4 שבועות לאחר הדבקה ב Strep. equi . תגובת רגישות יתר של מערכת החיסון בנוכחות כמות גדולה של נוגדנים הקשורים לחלבונים חיידקיים גורמת לדלקת של כלי דם.
איך נדבקים ?
כניסת חיידקים דרך האף או הפה בעקבות מגע בין סוס בריא לחיידקי Strep. equi בהפרשות סוס אחר. הדבקה ישירה מסוס לסוס במגע פנים, או הדבקה עקיפה דרך כלים, ציוד ובני אדם מלוכלכים בהפרשות מסוסים בשלב הדגירה או ההחלמה מן המחלה.
משך הזמן בין הדבקה להופעת הסימנים (תקופת הדגירה) – בין 4 ל 14 יום.
תקופת הדגירה קצרה יותר ככל שכמות החיידקים המדביקים גדולה יותר וככל שהסוס רגיש יותר.
חלק מן הסוסים המחלימים ממשיכים להפריש את החיידק למשך 6 שבועות או יותר לאחר העלמות הסימנים הקליניים.
עד 10% מן הסוסים שחלו והחלימו יהיו נשאים במשך חודשים רבים. (החיידקים יושבים בכיסים הגוטראלים ומופרשים בכמויות קטנות באופן לא סדיר).
חיידקי Strep equi יכולים לשרוד כמה שבועות בכלי מים או בהפרשות קפואות אך אינם מחזיקים מעמד על הקרקע כדי להוות מקור הדבקה בעל משמעות.
75% מן הסוסים שמחלימים מ Strangles מפתחים חסינות למחלה לחמש שנים או יותר.
במקרים האחרים תתכן הדבקה חוזרת.
איך מאבחנים ?
1. סימנים קליניים מתאימים.
2. דגימת רירית/נוזלים מחלל האף או מוגלה מאבצס :
– נשלחים לתרבית במעבדה (נסיון לגדל את החיידקים ולזהותם)
– נשלחים לבדיקה מולקולרית (PCR)) לזיהוי נוכחות מקטעי DNA ספציפיים לחיידק.
3. בדיקת דם סרולוגית. חיפוש נוגדנים בדם שיעידו על מפגש עם החיידק. (פחות שימושי)
איך מטפלים ?
מרבית המקרים אינם דורשים טיפול מיוחד למעט מנוחה וטיפול אנטי דלקתי במידת הצורך.
טיפול אנטיביוטי בשלבי המחלה הראשונים עשוי למנוע התפתחות אבצסים ולעצור התפשטות מגיפה, אך עיכוב התפתחות החיידקים מונע פיתוח חסינות למחלה.
פניצילין היא האנטיביוטיקה המועדפת.
דעות שונות עדיין נשמעות בעד ונגד שימוש באנטיביוטיקה במצבים שונים אולם בכל מקרה של קשרי לימפה מוגלתיים, מטרת הטיפול לעודד הבשלה וניקוז של האבצסים.
טיפול מקומי באיכטיול, אינוטיול וקומפרסים חמים עשוי לעזור.
אבצסים בשלים יתפרצו ספונטנית או בהתערבות הווטרינר. משלב זה כדאי לבצע שטיפות יומיות עם תמיסות פולידין או כלורהקסידין עד להפסקת ההפרשות.
מה עושים במקרה של התפרצות באורווה ?
בידוד סוסים חולים וכאלה שהיו איתם במגע
לא מארחים סוסים מבחוץ ולא מוציאים סוסים לתחרויות.
שמירה של העובדים והרוכבים על כללי היגיינה כדי לא להפיץ חיידקים ממקום למקום.
בדיקות טמפ' רקטאלית יומיות לסוסים הבריאים.
בדיקות בקטריולוגיות (מטוש מהאף) של סוסים חשודים ושל סוסים בהחלמה.
חיטוי כלים, ציוד ותאים על פי הצורך.
יש לציין כי חיידק זה אינו מוגדר כמדבק בקרב בני אדם, אם כי דווח בעבר על מקרים בהם התפתחה דלקת אצל אנשים בעלי מערכת חיסונית חלשה. ברוב המקרים אין חשש להידבקות בני אדם בריאים השוהים בקרב סוסים הנגועים במחלה.
חיסון :
– חיסונים המבוססים על מיצוי חיידקי Strep. equi מאכזבים ביעילותם וסובלים מתופעות לוואי.
– חיסון המבוסס על חיידק מוחלש ללא קופסית ניתן דרך האף ומעניק הגנה טובה יחסית.
תופעות לוואי אפשריות : נזלת, אבצסים בקשרי לימפה מנדיבולרים (נדיר), Purpura hemorrhagica (נדיר)
את החיסון יש לתת לסוסים בריאים ללא חום או סימני מחלה.
2 חיסונים בהפרש של 2-3 שבועות ואח"כ אחת לשנה.
במהלך התפרצות באורווה גדולה אפשר לחסן רק סוסים שלא היו במגע עם סוסים חולים.
ניתן לחסן סוסות בהריון. חיסון לקראת סוף ההריון תורם לרמת נוגדנים בקולוסטרום.
החיסון אינו משווק בישראל.
סוסי הודף מעליו כל רוכב ומשלח אותו לדרכו.